יום שלישי, 19 באוגוסט 2008

מצא את ההבדלים(היה מגניב פעם)



תסתכלו טוב על התמונות למעלה. אני לא חושב שיש דרך פשוטה להראות את ההבדל בין שנות ה70 להיום.
מצד אחד: פוסטר של סרט פורנו שבו נראה שחיין משופם שלא גילח את בית השחי מצולם עם 7 מדליות בספידו קטנטנים שמאפשרים לקבוע האם הוא נימול.
מצד שני: שחיף מחייך שנראה כמו פרסומת לאקי"ם שמצטלם גאה עם המדליות שכנראה זכה בהם בתחרות בסניף המקומי כנראה לבוש בחלק התחתון של הבגד שחייה שגורם לירכיים לצוף.
ועכשיו עוד מצפים מאיתנו להעריץ את היצור הזה משמאל.
אם שואלים אותי את מי אני מעדיף אני לוקח את העליון בכל יום נתון (וזה עוד בלי קשר לקטע היהודי)

יום ראשון, 27 ביולי 2008

כבר לא מקום ראשון אבל לפחות אני לא מודאג מסיינט לואיס

הקאבס הפסידו יותר מוקדם לפלורידה בבית אם מילווקי ינצחו בבית את יוסטון בבית כבר לא נהייה במקום הראשון בNL מרכז אחרי שהיינו שם רצוף מתחילת מאי. אבל אני במסגרת הניסיונות הבלתי מתפשרים שלי לנסות ולא ליפול למרה שחורה מנסה למצוא את הנקודה האופטימית מתעקש ולא להיות מודאג יותר מסיינט לואיס. והרי הסיבות:

  • כי מילווקי הם הקבוצה הכי חמה במייג'ורס בחודש האחרון וכל מי שלפגע שם בהתקפה בחודשיים הראשונים של העונה פתאום מתחיל לפגוע.
  • כי מאז שסיסי סבאטתייה עבר למילווקי הוא הגיש 3 קומפליט גיימס רצופים.
  • כי הארדן מאז שהגיע לקאבס אמנם נראה מצוין. אבל בגלל הרצון לעשות את הדבר הנכון ולשמור את אותו על 90 זריקות לפתיחה כדי שחס וחלילה לא יפצע הוא לא עבר 6 אינינגים באף אחד מהם. ש2 מהם (כולל היום) נהרסו ע"י הבולפן שהיה צריך להכנס מוקדם מדי למשחק.
  • כי עד שנראה שמארמול אולי מצליח קצת להתייצב אחרי התקופה הקשה שלו(והוא עדיין לא נראה טוב ממש, אבל לפחות לא חוטף בראש) אז קרי ווד נכנס לDL בגלל שלפוחית באצבע (מה את הסיבה הדפוקה הזאת? לפחות היה מביא איזה פציעה בכתף שנדע שהוא גמור במקום הסאגה שעכשיו תלווה אותנו כל העונה) מה שמוציא לחלוטין את היציבות של הבולפן שלנו. אותו בולפן שאמור להיות היתרון המרכזי שלנו על מילווקי.
  • כי ההתקפה שלנו נראת גרוע מאז שסוריאנו נפצע. וגם כשהוא חזר הוא נראה ממש גרוע (היום 0-5 2K, GIDP ).
  • כי בזמן שסוריאנו נפצע לו עשה יותר מדי משחקים עם הליינאפ ופוקודומי יצא לגמרי מהאיזון, וגם סוטו ודהרוסה נחלשו.
  • כי אראמיס רמירז נמצא בסלאמפ נוראי בשבועיים האחרונים.
  • כי המטס התחילו לשחק בשבועיים כמו שכולם הפחידו אותנו ואמרו שהם ישחקו בפברואר. ופתאום איתם ועם הפיליז כבר לא בטוח כל כך שהווילד קארד יגיע מהבית שלנו.
  • כי יש לי מבחן ביום חמישי שאם אני אמשיך בקצב הזה אז אני בדרך הבטוחה להכשל בו, ועדיין אני לא מוצא אנרגיה ללמוד אליו. מה שאומר שלמרות הכל אני לא אצא בסוף השנה עם תואר שזה אמנם אולי בטווח הארוך לא נורא אבל עדיין מדאיג אותי מאוד.
  • כי כבר סוף יולי. ובדיוק כמו העונה של הקאבס הקיץ שנראה כל כך מבטיח באפריל/מאי התגלה כמרחץ זיעה וגועל, ואוגוסט נראה אפילו יותר גרוע.
  • כי עושה רושם שהפועל בדרך לעוד עונה מסריחה.
  • כי המעבר לירושלים מתקרב, והוא עדיין לא פחות מאיים.
  • כי סנופ לא יגיע לארץ. מה שאומר ששוב מקיץ שנראה מבטיח שוב נשארנו בלי אף הופעה שווה.
  • כי למרות שבחודשים האחרונים כבר חשבתי שאני מספיק יציב ואני לא צריך פגישה שבועית עם הפסיכולוגית אז השבוע היא היתה בחופשה וגליתי שאני ממש צריך את הפגישה השבועית הזאת בשביל להתנהל כמו שצריך. מה שקצת מפחיד אותי לקראת העתיד.
  • וגם כי סיינט לואיס הוכיחו שלפחות בדבר אחד צדקתי ושהם לא יכולים לנצח באופן קבוע קבוצות טובות ואחרי שהם הפסידו לנו סדרה אצלם לפני האולסטאר הם חטפו השבוע סוויפ ביתי (של 4 משחקים) ובסופ"ש הזה לחטוף בראש מהמטס. ואולי באמת לצאת מהמירוץ (זה היה יותר רלבנטי אם לא היינו מפסידים 2 משחקים בבית לפלורידה).

אז כן כמו שראיתם אני לא מודאג, לפחות לא מסיינט לואיס.

GO CUBS GO! לפחות רדנקו עושה קצת טוב על הלב.

יום רביעי, 9 ביולי 2008

סיכום חצי- כללי

טוב כמו שהבטחתי אני אנסה לסכם בערך את מה שהלך בליגה עד עכשיו. אין לי כוונה לבחור מצטיינים כי: א' זה לא מעניין. ו ב' כל עוד הם לא משחקים בקאבס מצידי שכל אחד מהם ישבור את הרגל (או את הביצה ) אני כן אנסה לנתח כמה נקודות ששמתי לב אליהן. ואתמקד קצת יותר בNL CENTRAL .

צריך תקרת שכר?

3 הקבוצות עם הפיירול הכי נמוך(פלורידה, טמפה ואוקלנד) נמצאות במרחק של פחות מ5 משחקים מהפלייאוף. אחת מהן(טמפה) מחזיקה במאזן הכי טוב בליגה ונמצאת 7 משחקים לפני היאנקיז. מילווקי עם פיירול בינוני מינוס הביאה בטרייד דדליין את סיסי סבאתטייה במטרה ללכת עד הסוף השנה .לפני חודש חשבו שסיסי ימצא את עצמו או באחת הקבוצות העשירות מהAL מזרח, בקאבס או באיינג'לס. ולא בקבוצה שלא יכולה לשלם לו חוזה כמו שהוא דורש בשנה הבאה.
האם כל הדיבורים על כך שתקרת השכר הרסה את השוויוניות היו לא נכונים? ובכן לא. אמנם יכול להיות שהשנה סוף סוף הרד סוקס או היאנקיז לא יהיו בפלייאוף, ובמקומן תהיה טמפה. אבל למרות היתרון שלהם לא הייתי חותם על זה עדיין. גם טמפה בסוף לא ילכו לשום מקום ואוקלנד בעצמם לא בונים על השנה כפי שניתן להסיק מהטרייד של הארדן. מצד שני בהחלט קבוצות למדו איך להתמודד עם הכסף הגדול של הקבוצות העשירות ובעזרת ניהול נכון ליצור קבוצות תחרותיות בפיירול הגיוני. טמפה היא הדוגמה האידאלית לכך. הם החתימו השנה את אוון לנגורייה להארכת חוזה של 6 שנים לפני שהוא שיחק 5 משחקים במייג'ורס ובינתיים זאת נראת החתמה מצוינת. הם דאגו גם לתת חוזים יפים לרוב הפיצ'רים הצעירים שלהם. ונראה שכך מועדונים ינהגו בהמשך ויחתמו פשוט שחקנים מבטיחים להארכות חוזה יפות כדי למנוע מהם להגיע לפרי אייג'נסי ולקבל שם את הכסף הגדול. מעניין לראות לאן המגמה הזאת תתפתח.

השפעת הסטרואידים ומי המטומטם שקובע ביתיות במשחק ראווה?

הנושא הכי מדובר בפגרת החורף לא היה טרייד רציני (למרות שסנטנה, הפיצ'ר הכי דומיננטי בשנים האחרונות עבר קבוצה) אלא כל ספיחי סקנדל הסטרואידים שנראה שהגיע לשיא עם שבירת השיא של ברי בונדס בשנה שעברה. אחרי פרסום דו"ח מיטשל עבר הפוקוס לרוג'ר קלמנס מסתבר שמי שנחשב לפיצ'ר הטוב ביותר של 50 השנה האחרונות נהג לקחת הורמוני גדילה ודברים אחרים לפחות משנת 97, מה שמסביר איך הוא נשאר ביכולת שיא גם הרבה אחרי גיל 40. אני אישית קצת הופתעתי מטיפול התקשורת בפרשה, צפיתי שיחליקו לו את זה- בכל זאת בניגוד לבונדס, שהוא כושי(וכמה שהחברה האמריקאית היא פולטיקלי קורקט היא עדיין גזענית) אנטיפט, מדובר כאן בפיצ'ר לבן שהוא הסטריאוטיפ של האמריקאי מערי השדה במרכז אמריקה ונוסף על כך הוא שיחק בבוסטון ב86 ולקח אליפיות עם היאנקיז ויכל להיבחר לראש עיר ביוסטון. האמת שירדו עליו חזק, בעיקר כי הוא מטומטם וניסה להכחיש הכל (בניגוד לפטיט, שהודה ועושה רושם שכבר שכחו לו את זה) ולכן הסתבך בשימוע בקונגרס(וגם התפרסמו כל מיני ידיעות ביזאריות שהוא הזריק גם לאשתו HGH) ועושה רושם שגם הוא וגם בונדס יהיו צריכים לשלם כניסה אם הם ירצו לבקר בHOF בקופרסטאון למרות שהרקורד של שניהם לפני 96 אמור היה להספיק בשביל להכניס אותם לשם.
אבל לא קלמנס הוא העניין. העניין הוא שעושה רושם שבאמת הפסיקו לקחת סטרואידים. רואים את זה בירידה בכמות ההומראנים ואחד הדברים הכי דרסטיים שאפשר לשים אליהם לב השנה וקשור לכך הוא העובדה שהרבה יותר קבוצות ביתיות מנצחות.
מה קשור ניצחונות ביתיים לסטרואידים? ובכן מסתבר שזאת לא תאוריה רק שלי אלא כבר כל מיני מקורות בתוך הקבוצות הזכירו את זה. בייסבול משחקים כל יום וקבוצה שנמצאת במסע משחקי חוץ מסיימת לפעמים משחק בסביבות 11 בלילה וצריכה לטוס עוד באותו לילה כמה שעות לעיר אחרת ולשחק כבר למחרת בצהריים. מסתבר שבשנים עברו קבוצות נהגו לתת לשחקנים כל מיני תכשירים ע"מ להתגבר על העייפות במסעות החוץ שהשנה הן נמנעות לתת מחשש שיתפסו על חומרים לא חוקיים. זה גורם שאחוז הקבוצות הביתיות שמנצחות את המשחק הראשון בסדרה עולה משמעותית משנה שעברה (הנתון פחות משמעותי כשקבוצת החוץ חוזרת מיום מנוחה מה שתואם לתאוריה). ושבאופן כללי קבוצות השנה מחזיקות במאזני בית מצוינים (הקאבס, בוסטון וטמפה מחזיקות מאזני בית מצויינים ומאזני חוץ בינונייים ביותר). וזה רק גורם לחשיבות של משחק האולסטאר בשבוע הבא שיקבע את הביתיות בוורלד סירייס להיות אפילו קריטי יותר השנה. תמיד חשבתי שהרעיון הזה של להחליט את הביתיות של סדרת הגמר במשחק ראווה הוא מטומטם אבל השנה זה נראה לי אפילו יותר דפוק מהרגיל. אני מצהיר כאן בפני 6 הקוראים שאם הקאבס מגיעים לוורלד סייריס ומפסידים מכיוון שאין להם את הביתיות אני אישית קונה כרטיסי טיסה למילווקי והולך לדפוק מכות לבאד זליג. (למי שלא הבין הוא התשובה לשאלה בכותרת.בכל מקרה אין דאגה הקאבס לא יגיעו בכלל לוורלד סייריס)
טוב להימורים:

מה יקרה בAL?

טוב באמת ש90% ממה שנכתב על בייסבול (אפילו בעברית) נכתב על צמד הקבוצות המגעילות מהAL EAST אין לי שום כוונה לדבר עליהן. הלוואי והן יתפרקו שתיהן במהרה אמן ושכל שנה טמפה ובולטימור יעלו מהבית הזה לפלייאוף. חבל שזה לא הולך לקרות ההימור שלי הוא שמכבי בוסטון יעלו כראש בית והמחלה סניף ברונקס יעלו מהווילדקארד. במאי טענתי שטמפה הם לא על באמת, ולמרות שעדיין יש להם את המאזן הכי טוב בליגה, אני עדיין טוען שבסביבות אוגוסט ספטמבר תגיע ההתפרקות שלהם. אני לא מהמר עליהם במרוץ על כרטיס לפלייאוף מול היאנקיז.
בAL CENTRAL דטרויט שפתחה את העונה בצורה הכי נוראית שאפשר (מה שיגרום לזה שהווילדקארד יגיע מהמזרח) משתפרת לאחרונה. מהצד השני הוויט סוקס ומינוסטה שיחקו בחצי הראשון ממש מעל לרמתם. אני לרוח הימור די רציני ומהמר כאן שדטרויט יכסו את ה7 משחקים שלהם מהוויט סוקס למרות שזה יכול ללכת לכל כיוון ולדעתי זה ילך אפילו עד השבוע האחרון של העונה.
AL WEST הבית הכי סגור בליגה. אפילו בילי בין לא מאמין שאוקלנד הולכת לעשות משהו בחצי השני (למרות שמסורתית הם קבוצה מצויינת בחצי השני) האיינג'לס יקחו בקלות למרות ההתקפה הנוראית שלהם.

ועכשיו לליגה האמיתית

NL EAST- זה אחד הבתים הסבוכים כרגע בליגה מהסיבה הפשוטה כי כל הקבוצות שם פרט לפלורידה מאכזבות(ומפלורידה ציפו לעונה של 50 נצחונות...). אטלנטה לא התאוששה מהפציעה של סמולץ ותתרכז בנסיונות של צ'יפר ג'ונס לסיים עונה עם ממוצע של 400 (ומדברים על זה שתעביר את טקשיירה בקרוב). לפיליז יש את ההתקפה הכי טובה בליגה (אוטלי, רולינס, הווארד, בורל ואפילו ויקטור יונה) ואת הקלוזר הכי טוב בליגה אבל חוץ מהאמלס ההגדרה של הפיצ'רים הפותחים שלהם נאה בין לא משהו לגועל נפש. על מה שקרה עד עכשיו העונה במטס אפשר לכתוב לפחות 2 עונות של אופרת סבון אבל להערכתי כבר הכי קשה מאחוריהם (ורנדולף היה מנג'ר מחורבן) ואני דווקא מהמר על זה שהם יפצו את עצמם על ההתפרקות שנה שעברה ויעברו ברגע האחרון את הפיליז. פלורידה תסתפק בתואר הקבוצה השנייה הכי מפתיעה בפלורידה (אם לא קוראים לך ניו יורק יאנקיז אז לא מגיעים לפלייאוף עם חבורת האפסים שמתפקדים אצלם כפיצ'רים).
NL WEST- בית שימוש. בית שאף אחת מהקבוצות בו לא היו מציגות מאזן מנצח בAAA. גועל נפש. בסוף אפריל שכולם הכתירו את אריזונה כמעומדת וודאית לוורלד סירייס אמרתי שהם מגעילים (אחרי שראיתי אותם חוטפים סוויפ מהקאבס), מדובר בקבוצה מגעילה שגם שנה שעברה נעזרה בהרבה מזל להגיע לפלייאוף (החזיקה במאזן ראנס שלילי!). אם היה צדק אף אחת מהקבוצות האלה לא היתה מגיעה לפלייאוף, אבל מכיוון שאחת מהן חייבת לעלות. אני דווקא יהמר על זה שהדודגרס יצליחו אולי סוף סוף להגיע ל50% ויעברו את אריזונה למרות שנומאר משחק(?!) שם שורטסטופ(!) לאנדרו ג'ונס עולה שם בליינאפ.

הבית הכי טוב בליגה!!

מי היה מאמין שנה שעברה שבית שהיה בכלליות אחד המסריחים בשנתיים האחרונות (לא הרמה של המערב השנה אבל לא כל כך רחוק משם) יוציא ממנו במחצית העונה את 3 הקבוצות עם המאזן הכי טוב בNL. שאפילו 3 האחרות משחקות לא רע.
מפיטסבורג וסינסנטי לא היו צפיות ולמרות שפיטסבורג מפלרטטת עם מאזן של 50% (בשבילם זה חתיכת הישג) הם לא ישיגו שום מקום. בסינסי יש אמנם בסיס צעיר לא רע, אבל כל עוד דאסטי שם לא יצא משם כלום (רחמיי על הפיצ'רים הצעירים שלהם). יוסטון נרגעה מהפתיחה הטובה בחודש וחצי הראשונים ומפסידה מאז ללא הפסקה אבל עדיין עם ברקמן ולי יש להם התקפה מאיימת למרות שאוסוולט זורק השנה מתחת לרמתו.
ההפתעה הגדולה של השנה (עזבו שנייה את טמפה) היא ללא ספק סיינט לואיס. לפני העונה כל הפרשנים ניבאו להם מקסימום 70 נצחונות. אבל איכשהו מאמן הפיצ'רים שלהם מצליח להוציא מכל NONAME שזורק שם יכולת מצויינת למרות שקרפטנר לא שיחק עדיין ומולדר לא ישחק יותר. ההתקפה שלהם מציגה אמצע ליינאפ קטלני של פוחלוס-אנקיל-לודוויק ולא הרבה מעבר לזה אבל כשיש 3 חובטים כאלה באמצע לא צריך הרבה יותר. מעניין יהיה לראות האם בתגובה להחתמות של סבאטייה והארדן במילווקי ובקאבס וסיום העונה של מאלדר האם הם יחתימו עכשיו פיצ'ר (יש עכשיו שמועות לא הכי רציניות על בדארד) לרוטצייה. אני לא יודע מה יש להם בפארם לתת, אבל ללא ספק יהיה להם כמעט בלתי אפשרי להמשיך במרוץ הקשה בבית בלי חיזוק בפיצ'ינג. יש גבול לכמה רחוק אפשר להגיע אם פותחים שאף אחד לא שמע עליהם.
מילווקי עשתה את הצעד הגדול של אמצע העונה והימור רציני בהחתמה של סאבטייה. די ברור שלא יהיה להם כסף להחתים אותו בסוף העונה (לא בטוח שיהיה להם כסף בשביל שיטס, ופילדר שמסיימים חוזה) ובעצם הם שידרו בטרייד הזה שהם הולכים על הכל השנה. לצערי יש להם בהחלט את הכלים לעשות את זה; פילדר התאושש מהפתיחה הנוראית שלו וביחד עם בראון הוא מהווה עוגן בהתקפה טובה מאוד. סאבטייה שגם פתח את העונה נוראי היה בחודשיים האחרונים אחד הפיצרים הטובים בAL וביחד עם שיטס, שמשום מה שכח השנה שהוא אמור לבלות לפחות חצי עונה בDL, מהווה צמד 1-2 אימתני. החלק שבו מילווקי פגיעה הוא הבולפן שלהם שבו הסתובבו ועדיין מסתובבים כל מיני שחקנים לא קשורים (גאנייה...) ומחוסר בקלוזר ברור.
מאז שכתבתי על הקאבס ביום שלישי הקבוצה כבר הספיקה לעשות טרייד גדול עם אוקלנד ולהביא את הארדן וגאודין תמורת גאלגר, מורטון, פטרסון וקאצ'ר מיינורס. אני אוהב את הטרייד כי הוא מביא לנו פיצ'ר מספר 2 שבפוטנצייה יכול להיות אס (אם רק ישאר בריא) ובכל מקרה לא ויתרנו על כלום. גאלגר הוא פיצ'ר נחמד- אין לי ספק שהוא הולך לנצח המון משחקים באוקלנד בשנתיים הבאות אבל בקאבס הוא לא היה מתפתח ליותר ממספר 3 ובכל מקרה ביכולת שלו השנה הוא לא מהווה שום יתרון על גאודין. למורטון ופטרסון אין מקום אצלנו בליינאפ לא השנה וגם האמת שכנראה שגם לא בשנים הקרובות, ועמדת הקאצ'ר מסודרת עם סוטו לשנים הקרובות. כך שבעצם אנחנו מהמרים כאן על הבריאות של הארדן שבמידה והא בריא הוא בהחלט פיצ'ר שמשדרג לנו את הרוטצייה לחלוטין, וגם אם הוא יפצע אז בעצם נשארנו איפה שהיינו(למרות שאחרי הטרייד של מילווקי זה לא המקום הכי נוח) בלי שוויתרנו על כלום.
בכל מקרה מבחינת הימורים אם לא יקרו דברים משמעותיים אני מהמר שהקאבס ומילווקי יעלו מהבית (אני לא מתחייב על הסדר) ושסיינט לואיס מתישהו לקראת סוף אוגוסט יצאו מהמירוץ.
זהו יצא קצת ארוך אז נסיים ונלך להתפלל לכך שהארדן ישאר שלם ואם אפשר שפילדר וסאבטייה ישבו אחד ליד השני בדאגאאוט כך שהספסל יתפרק (או לפחות ששיטס יפצע).
GO CUBS GO!

יום שלישי, 8 ביולי 2008

סיכום חצי- קאבס



טוב בלי ששמנו לב כבר עברה יותר מחצי עונה. הקאבס לפני המשחק היום(8 ביולי) מול הרדס נמצאים במקום הראשון בNL עם מאזן של 53:36 .בסופ"ש הבא יתקיים ביאנקי סטדיום משחק האולסטאר שמסמן את מחצית העונה (לקאבס שיא מועדון של 7 נציגים) ולכן אני אסכם קצת את העונה של הקאבס עד עכשיו ע"י בחירת המצטיינים והמאכזבים עד עכשיו. ואולי גם נסיון להערכה למה שצריך לקרות ע"מ שהקאבס יגיעו לפלייאוף העונה (לא פשוט כמו שזה נראה לפני חודש וחצי חודשיים). בהמשך השבוע אני אשתדל להעלות גם סיכום כללי על מה שקורה בליגה עם הימורים לפלייאוף. טוב נתחיל.


המצטיין של העונה- קשה לבחור מצטיין בקבוצה שמובילה את הליגה מהחודש הראשון של העונה. במיוחד כשהקבוצה שנסמכת על התקפה מצויינת לא מציגה סופרסטאר שעומד מעל כולם. סויראנו פתח את העונה חלש נתן חודש מאי מפלצתי אבל אז שבר את היד והוא כבר בDL יותר מחודש. דרק לי פתח מצויין את העונה אבל נחלש יחסית מאז למרות שעדיין שומר על ממוצע טוב (הוא לא נמצא באולסטאר רק בגלל שבסיס ראשון זאת העמדה הכי עמוקה בNL עם פוחולס, ברקמן ופילדר. בAL הוא אפילו היה פותח בעמדה הזאת). אראמיס נותן עונה טובה אבל היא רק סבירה סטנדרטים שלו. על פוקודומי כבר השתפחתי כאן. וסוטו יזכה לרוקי השנה ככה שלא נתן לו. מי שאני בוחר לשחקן החצי הראשון של השנה הוא בחירה מפתיעה מכמה בחינות. דבר ראשון נראה לי שכאן זה המקום הראשון שהוא זוכה בתואר מצטיין כלשהו וגם כי סביר להניח שאני אצתטער על בחירה הזאת בסוף השנה. ובכן אחרי פתיחה כזאת ארוכה הרי הוא הזוכה: הבלוגר העמית מארק דהרוסה.

כפי שכתבתי דהרוסה הוא ממש לא בחירה טריוויאלית. השחקן בן ה33 לא היה מעולם כוכב גדול וגם העונה לא נבחר לאולסטאר (למרות שלדעתי מגיע לו). הוא מעמיד ממוצע של כמעט 300 עם כבר 50 RBI כל זה כשהוא חובט בתחתית הליינאפ. והשנה הוא כבר פתח משחקים ב6 עמדות כשהוא משחק בד"כ בבסיס שני (אבל יכול לשחק גם בבסיס 3 SS וכל 3 העמדות באאוטפילד) ונותן הגנה סבירה וחובט כמו שצריך כדי שאנשים יצליחו לשכוח את זה שרוברטס לא משחק בקבוצה. הוא הדוגמה העיקרית (ביחד עם טריוט) לעובדה שהשנה יש לקאבס ליינאפ מאוזן והוא מראה שכשהוא מקבל זריקות נוחות (והוא מקבל בגלל האיומים הגדולים בליינאפ) אז גם הוא מסוגל להעמיס סטיטסטקו כמו רובניסון קאנו ביאנקיז. עם הוא וטריוט ( עוד גיבור שקט השנה) ימשיכו השנה בקצב שלהם אז מבחינה התקפית לפחות אפשר להיות טיפה רגועים.


ההפתעה- אין כאן ספק בכלל. מקלוזר כושל לפיצ'ר פותח שמקבל זימון לאולסטאר. הרבה גבות הורמו כאשר הוכרז בחורף שדמפסטר יעבור מתפקיד הקלוזר לפותח. האמרה הרווחת בין האוהדים היתה שלפחות בתור פותח הוא יהרוס רק 1 מתוך 5 משחקים ולא כל ערב כמו עשה בתור קלוזר. בנתיים העונה הוא הפיצ'ר מספר שתיים שלנו אחרי זמברנו. הוא כמעט בלתי פגיע בריגלי. והוא מצליח לסחוב אינינגים ובתקופה הגרועה הראשונה שעברה על הקבוצה בתחילת חודש יוני הוא היה הסטופר של הקבוצה כש3 פעמים רצופות הוא הביא נצחונות אחרי רצף של 2 הפסדים. קשה לי להאמין שהוא יצליח להחזיק את היכולות המצויינת שלו אחרי פגרת האולסטאר, ואי מחכה כל פתיחה שלו בחשש שהנה מגיעה ההתרקות שלו. אבל בנתיים תודה לאל הוא נתן חצי עונה מדהימה.


ההפתעה2- קרי ווד שעשה את המסול ההפוך. גם עליו כבר כתבתי. וכמו שכבר אמרתי בתחילת השנה לא האמנתי שהוא יחזיק בתפקיד הקלוזר אחרי יוני. חוץ מהמצב הבריאותי הבעייתי שלו, הוא גם נראה בכל השנים האחרונות מפורק מנטלית. כך שפשוט לא האמנתי שהוא יחזיק בעמדת הקלוזר שדורשת בעיקר חוסן מנטלי. ואמנם אחרי פתיחה נוראית בפעם הראשונה שעלה לשחק הוא הצליח להתאושש והיה השנה הקלוזר השני הכי טוב בNL (אחרי לידג מפילי) כשפרט לפישול שלו ביום שבת בסיינט לואיס הוא היה הדבר הכי אמין בקבוצה בחודשיים וחצי האחרנים שבהם נראה שכמעט כל דבר משתבש מבחינת פציעות ויכולת. עם הפיצינג הפותח הבעייתי חייבים חלק אחורי של בולפן אמין בשביל להצליח במרוץ הקשה שיהיה לאורך החלק האחרון של העונה ולכן חייבם את ווד עם אותה יכולת של תחילת השנה.


האכזבה- קשה לבחור מישהו מאכזב בקוצה שמובילה את הבית ונמצאת עם המאזן הכי טוב בליגה. אין בסגל העמוק של הקאבס יותר מדי שחקנים שמשחקים מתחת לרמתם. נכון מארקיז ולילי נעים ביכולת שלהם בין ממש בינוניות להסרחה. אבל לא באמת היתה צפייה למשהו אחר מהם. בליינאפ שלנו אין באמתצ מישהו שלא פוגע- אז מי באמת מאכזב?.

טוב האמת שיש אכזבה אמיתית בקבוצה. הוא כרגע לא בקבוצה אלא נמצא במבה אריזונה ומגיש לקבוצת רוקי שלנו אחרי שהתפרק אפילו בAAA באיווה. ריץ היל מי שהיה אמור להיות המספר 2 שלנו אחרי זמברנו העונה ולעונות הבאות פשוט התפרק סופית בתחילת השנה. אין לו קונטרול בכלל הוא לא מצליח למצוא את הסטרייק זון וכרגע הוא נראה פשוט מגיש גמור שספק גדול אם יגיש עוד אי פעם במייג'רוס. אולי אני פעם אכתוב פוסט מויחד עליו אבל מה שקרה לו השנה הוא פשוט סיפור טרגי (כרגע הקאבס גם מינו לו פסיכולוג שנמצא איתו בשיקום) שרק העונה המצויינת של הקאבס עד עכשיו הצליחה להעלים. כולי תקווה שהוא יצליח ליישר את הברגים בראש ויחזור לקבוצה כי מדובר בפיצ'ר שיש לו פוטנצייאל להיות מספר 2 מצויין עם קוורבאל עצבני שמזכיר את השנים הטובות של בארי זיטו (כרגע הוא פשוט נראה כמו ברי זיטו כיום).


השחקן החשוב לחצי השני של העונה- ישה הרבה שחקנים חשובים שכרגע מצבם לא ברור והם ישפיעו על המשך העונה שלנו. זמברנו נראה טוב בפתיחה שלו בסיינט לואיס ביום שישי אבל פציעה שלו תגמור לנו את העונה. סוריאנו צפוי לחזור שבוע הבא אחרי חודש וחצי וצריך אותו חזק בלידאוף בשביל להחזיר את האיזון ללינאף לנו ולהחזיר את פוקודמוי ל5 כמו בתחילת העונה. אבל השחקן שלדעתי הכי חשוב לקבוצה הוא לא פצוע (לפחות לא משהו שידוע עליו) אבל יש לו תנודות חזקות ביכולת בחודשיים האחרונים ואנחנו חייבם אותו בכושר של תחילת העונה בשביל לעשות משהו באוקטובר.

קצת מוזר להגיד שהעתיד של העונה של מועדון עם פיירול של כמעט 120 מילון דולר, ושמחשקים בו שחקנים כמו סוריאנו וזמברנו שמקבלים כמעט 20 מיליון לעונה, ורמירז ודרק לי שמקבלים 13 שהחשקן הכי חשוב הוא רליוור שמרוויח בסה"כ 400,000 דולר העונה, אבל קרלוס מארמול הוא פשוט כזה. והחודש הנוראי שעבר עליו לאחרונה הוא אחת הסיבות העיקריות לחודש הקשה שעבר על הקאבס.

מאמרול היה הרליוור הכי טוב בביסבול בחודשיים הראשונים של העונה (חוץ מK ROD) הוא החזיק ERA של פחות מ2 וממוצע של 1.5 סטרייקאאוטים לאינינג, וביחד עם ווד גרם לזה שלקאבס יהיה את הבולפן הכי טוב בNL באותה תקופה. כל אותה תקופה התחנתתי כאן בפני לו פינאלה שיפסיק לטחון לו את היד ללא הועיל ואני לא יודע אם זאת הסיבה אבל בחודש האחרון מאמרלו התפרק. ב7 יציאות רצופות הוא פשוט חטף בראש; הוא לא הצליח לזרוק את הסליידר הקטלני שלו לסטרייקאאוטים וחובטים התחילו לחכות לפסאטבול שלו ולהעיף אותו להומראנים. הERA שלו התקרב כבר ל4 והוא נראה גמור עד שאפילו איבד את עמדת הסטאפ לבוב האוורי. שבוע שעבר פינאלה החליט להוריד קצת את הקצב שלו ולתת לו לעבוד על הזריקה שלו ובסופ"ש האחרון הוא פעמיים רצוף התמודד בהצלחה עם לב הליינאפ של סיינט לואיס עם שני אינינגים נקיים. חייבים לקוות שהפיצ'ר הצעיר יחזיר לעצמו את הבטחון וימצא מחדש את השליטה בסליידר שלו על מנת שהבולפן שלנו יצליח להתייצב מחדש. וביחד עם ווד, קוטס והאוורי יחזור להיות היתרון שלנועל שאר המתמודדות בבית (ואחרי הטרייד על סבסתייה הבולפן הוא כרגע הנקודה החלשה היחדיה במילווקי- הם מפחידים מאוד מכל שאר הבחינות).


כמה נצחונות הקאבס צריכים בשביל להגיע לפלייאוף? משהו לא מתחשב בנו והפך את הNL מרכז לבית הכי חזק בליגה שכרגע 3 הקבוצות עם המאזן הכי טוב בליגה מצאות בו. זה אומר שהפלייאוף רחוק מלהיות מובטח אבל גם אומר שכמעט בטוח שהווילד קארד יגיע מהבית שלנו. להערכתי יהיה במעל 90 נצחונות בשביל להגיע לווילד קארד. ולכן אנחנו נצטרך בערך 40 נצחונות מ72 המשחקים שנותרו לנו. בשביל זה חייבים פיצ'ר מספר 2 טוב. כמה שאני לא מתלהב מלעשות טריידים עם בילי בין על פיצ'רים פותחים מאוקלנד עושה רושם שאין בררה. צריכים את דני הארן, בדארד או בורנט בקבוצה בשביל להתמודד עם מילווקי וסיינט לואיס.


LETS GO CUBS






יום ראשון, 22 ביוני 2008

It's good to be home

והנה תיעוד(בערך) של מה שהלך בריגלי אתמול באינינג הרביעי:


יום שבת, 21 ביוני 2008

עננים שחורים(3 שנים אחורה)

בסוף שנת 2003 הייתה אופטימיות בצד הצפוני של שיקאגו. אמנם אחרי פיאסקו בארטמן הקבוצה לא הגיע לוורלד סירייס, אבל עם ווד ופריור בתחילת הרוטצייה(ומאחוריהם מדוקס וזמברנו), ועם סמי סוסה ,שאז היה עדיין סלאמין סמי, היה נראה שאוטוטו הקללה מוסרת. ואז הגיעה 2004.
ווד ופריור נפצעו אחד אחרי השני, "סלאמין סמי" הפך ל"קורק באט" סוסה. והקבוצה שהתדרדרה לבינוניות בלי יכולת להתקרב בכלל לקרדינלס. זה לא הפריע לאוהדים ולהנהלה היה ברור ש"אוטוטו כשווד ופריור יחזרו מהפציעות- אנחנו קורעים את הליגה!". רק שזה לא קרה.
ב2005 התחלנו את העונה עם ריצה יפה דרק לי שהגיע מפלורידה היה עד אמצע העונה בדרכו לטריפל קראון, ואפילו הובלנו את הבית לפני סיינט לואיס עד יוני. אלא שאז לי קצת נרגע ווד ופריור נכנסו ויצאו מהDL והקאבס הצליחו לאבד בחודש האחרון את היתרון בווילד קארד ליוסטון ולפספס את הפלייאוף בסוף שבוע האחרון של העונה.
השבוע, איפהשהו בין הידיעה על הפציעה של זמברנו(כרגע לשמחתי הידיעות הן שהוא לא יפסיד יותר משבועיים- אבל אי אפשר לדעת), להופעה הכי גרועה של מארמול כל העונה (4 ER בלי אאוט אחד- שהוביל לאיניניג שביעי של 7 ריצות שהפסיד לנו את הסדרה בטמפה בסוויפ) הרגשתי קצת כמו ב2005. כן למרות שאנחנו במקום הראשון יש לי הרגשה שזה משקר. לא התחזקנו בפיצינג בכלל משנה שעברה, ואי אפשר יהיה להמשיך לעבוד על כולם. מילווקי באמת קבוצה נחמדה, איכשהו כל מיני פיצ'רים צעירים בסיינט לואיס מראים פוטנציאל, ואנקיל יוצר עם פוחלוס שילוב 3-4 קטלני. ולי לא טוב.
סוריאנו נפצע בשבוע שעבר ולא יחזור לפני האולסטאר(ומי יודע איך יחזור), זה בלגן לנו את הליינאפ. פתאום ריד ג'ונסון חובט ראשון, ואז פתאום פוקודומי, וטריוט חובט בכלל שמיני. ולכן מאז הפציעה ההתקפה הורידה את התפוקה. פתאום ריד ג'ונסון ואדמונדס סוחבים פציעות קטנות. ודרק לי ורמירז לא מספיק יציבים. פעם ראשונה העונה שחטפנו סוויפ בסדרה.
הכל נראה רע. אבל דווקא כשחזרתי אתמול בלילה מצפייה במשחק המשמים(למרות הסיום המדהים) של הנבחרת של מירו בן שמעון התרגשתי מאוד לראות את רמירז חובט לווק אוף על הוויט סוקס. בכל זאת הגעתי ממקום שבו נהוג לשיר "הדרבי הוא מעל הכל". ומי יודע ניצחונות בשתי הסדרות מול הוויט סוקס בשבוע הקרוב יכול להביא לנו מספיק אדרנלין לפחות עד פגרת האולסטאר. ואז אני מקווה שיגיע טרייד שיתן לנו את מה שצריך בשביל להגיע לפלייאוף ולהתמודד שם.

ידיעה מעודדת לסיום. אי ג'יי בורנט כנראה בדרך לקאבס. הוא התראיין לפני שבוע ואמר שהוא ישמח להגיע לקאבס, כששאלו אותו בקשר לטרייד אפשרי. התקשורת שם עשתה לו באלגן (כמה שאפשר לקרוא לזה ככה- בכל זאת מדובר בקנדה) והוא במקום לקחת את דבריו בחזרה אמר שהוא לא מתנצל ומת לשחק בקאבס. עכשיו התקשורת והאוהדים שם באמת קצת עצבניים. ועם כל הבאלגן בטורונטו עושה רושם שתוך כמה שבועות הוא יהיה בקאבס. במידה וקרליטו בריא, בורנט הוא בדיוק המספר 2 שאנחנו צריכים לידו. אני סוגר על זה שהוא יחקה את מה שבקט עשה בבוסטון.

לסיום כדי להזכיר שהדרבי הוא מעל הכל. קטע וידאו מקטטת יציע שהתרחשה בסדרת האינטרליג שנה שעברה במגרש של הוייט סוקס. למי שלא מבין מדובר במקומות שכרטיס אליהם למשחק כזה עולה יותר מ100 דולר.