הקאבס הפסידו יותר מוקדם לפלורידה בבית אם מילווקי ינצחו בבית את יוסטון בבית כבר לא נהייה במקום הראשון בNL מרכז אחרי שהיינו שם רצוף מתחילת מאי. אבל אני במסגרת הניסיונות הבלתי מתפשרים שלי לנסות ולא ליפול למרה שחורה מנסה למצוא את הנקודה האופטימית מתעקש ולא להיות מודאג יותר מסיינט לואיס. והרי הסיבות:
- כי מילווקי הם הקבוצה הכי חמה במייג'ורס בחודש האחרון וכל מי שלפגע שם בהתקפה בחודשיים הראשונים של העונה פתאום מתחיל לפגוע.
- כי מאז שסיסי סבאטתייה עבר למילווקי הוא הגיש 3 קומפליט גיימס רצופים.
- כי הארדן מאז שהגיע לקאבס אמנם נראה מצוין. אבל בגלל הרצון לעשות את הדבר הנכון ולשמור את אותו על 90 זריקות לפתיחה כדי שחס וחלילה לא יפצע הוא לא עבר 6 אינינגים באף אחד מהם. ש2 מהם (כולל היום) נהרסו ע"י הבולפן שהיה צריך להכנס מוקדם מדי למשחק.
- כי עד שנראה שמארמול אולי מצליח קצת להתייצב אחרי התקופה הקשה שלו(והוא עדיין לא נראה טוב ממש, אבל לפחות לא חוטף בראש) אז קרי ווד נכנס לDL בגלל שלפוחית באצבע (מה את הסיבה הדפוקה הזאת? לפחות היה מביא איזה פציעה בכתף שנדע שהוא גמור במקום הסאגה שעכשיו תלווה אותנו כל העונה) מה שמוציא לחלוטין את היציבות של הבולפן שלנו. אותו בולפן שאמור להיות היתרון המרכזי שלנו על מילווקי.
- כי ההתקפה שלנו נראת גרוע מאז שסוריאנו נפצע. וגם כשהוא חזר הוא נראה ממש גרוע (היום 0-5 2K, GIDP ).
- כי בזמן שסוריאנו נפצע לו עשה יותר מדי משחקים עם הליינאפ ופוקודומי יצא לגמרי מהאיזון, וגם סוטו ודהרוסה נחלשו.
- כי אראמיס רמירז נמצא בסלאמפ נוראי בשבועיים האחרונים.
- כי המטס התחילו לשחק בשבועיים כמו שכולם הפחידו אותנו ואמרו שהם ישחקו בפברואר. ופתאום איתם ועם הפיליז כבר לא בטוח כל כך שהווילד קארד יגיע מהבית שלנו.
- כי יש לי מבחן ביום חמישי שאם אני אמשיך בקצב הזה אז אני בדרך הבטוחה להכשל בו, ועדיין אני לא מוצא אנרגיה ללמוד אליו. מה שאומר שלמרות הכל אני לא אצא בסוף השנה עם תואר שזה אמנם אולי בטווח הארוך לא נורא אבל עדיין מדאיג אותי מאוד.
- כי כבר סוף יולי. ובדיוק כמו העונה של הקאבס הקיץ שנראה כל כך מבטיח באפריל/מאי התגלה כמרחץ זיעה וגועל, ואוגוסט נראה אפילו יותר גרוע.
- כי עושה רושם שהפועל בדרך לעוד עונה מסריחה.
- כי המעבר לירושלים מתקרב, והוא עדיין לא פחות מאיים.
- כי סנופ לא יגיע לארץ. מה שאומר ששוב מקיץ שנראה מבטיח שוב נשארנו בלי אף הופעה שווה.
- כי למרות שבחודשים האחרונים כבר חשבתי שאני מספיק יציב ואני לא צריך פגישה שבועית עם הפסיכולוגית אז השבוע היא היתה בחופשה וגליתי שאני ממש צריך את הפגישה השבועית הזאת בשביל להתנהל כמו שצריך. מה שקצת מפחיד אותי לקראת העתיד.
- וגם כי סיינט לואיס הוכיחו שלפחות בדבר אחד צדקתי ושהם לא יכולים לנצח באופן קבוע קבוצות טובות ואחרי שהם הפסידו לנו סדרה אצלם לפני האולסטאר הם חטפו השבוע סוויפ ביתי (של 4 משחקים) ובסופ"ש הזה לחטוף בראש מהמטס. ואולי באמת לצאת מהמירוץ (זה היה יותר רלבנטי אם לא היינו מפסידים 2 משחקים בבית לפלורידה).
אז כן כמו שראיתם אני לא מודאג, לפחות לא מסיינט לואיס.
GO CUBS GO! לפחות רדנקו עושה קצת טוב על הלב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה