סיכום חצי- קאבס

טוב בלי ששמנו לב כבר עברה יותר מחצי עונה. הקאבס לפני המשחק היום(8 ביולי) מול הרדס נמצאים במקום הראשון בNL עם מאזן של 53:36 .בסופ"ש הבא יתקיים ביאנקי סטדיום משחק האולסטאר שמסמן את מחצית העונה (לקאבס שיא מועדון של 7 נציגים) ולכן אני אסכם קצת את העונה של הקאבס עד עכשיו ע"י בחירת המצטיינים והמאכזבים עד עכשיו. ואולי גם נסיון להערכה למה שצריך לקרות ע"מ שהקאבס יגיעו לפלייאוף העונה (לא פשוט כמו שזה נראה לפני חודש וחצי חודשיים). בהמשך השבוע אני אשתדל להעלות גם סיכום כללי על מה שקורה בליגה עם הימורים לפלייאוף. טוב נתחיל.

המצטיין של העונה- קשה לבחור מצטיין בקבוצה שמובילה את הליגה מהחודש הראשון של העונה. במיוחד כשהקבוצה שנסמכת על התקפה מצויינת לא מציגה סופרסטאר שעומד מעל כולם. סויראנו פתח את העונה חלש נתן חודש מאי מפלצתי אבל אז שבר את היד והוא כבר בDL יותר מחודש. דרק לי פתח מצויין את העונה אבל נחלש יחסית מאז למרות שעדיין שומר על ממוצע טוב (הוא לא נמצא באולסטאר רק בגלל שבסיס ראשון זאת העמדה הכי עמוקה בNL עם פוחולס, ברקמן ופילדר. בAL הוא אפילו היה פותח בעמדה הזאת). אראמיס נותן עונה טובה אבל היא רק סבירה סטנדרטים שלו. על פוקודומי כבר השתפחתי כאן. וסוטו יזכה לרוקי השנה ככה שלא נתן לו. מי שאני בוחר לשחקן החצי הראשון של השנה הוא בחירה מפתיעה מכמה בחינות. דבר ראשון נראה לי שכאן זה המקום הראשון שהוא זוכה בתואר מצטיין כלשהו וגם כי סביר להניח שאני אצתטער על בחירה הזאת בסוף השנה. ובכן אחרי פתיחה כזאת ארוכה הרי הוא הזוכה: הבלוגר העמית מארק דהרוסה.

כפי שכתבתי דהרוסה הוא ממש לא בחירה טריוויאלית. השחקן בן ה33 לא היה מעולם כוכב גדול וגם העונה לא נבחר לאולסטאר (למרות שלדעתי מגיע לו). הוא מעמיד ממוצע של כמעט 300 עם כבר 50 RBI כל זה כשהוא חובט בתחתית הליינאפ. והשנה הוא כבר פתח משחקים ב6 עמדות כשהוא משחק בד"כ בבסיס שני (אבל יכול לשחק גם בבסיס 3 SS וכל 3 העמדות באאוטפילד) ונותן הגנה סבירה וחובט כמו שצריך כדי שאנשים יצליחו לשכוח את זה שרוברטס לא משחק בקבוצה. הוא הדוגמה העיקרית (ביחד עם טריוט) לעובדה שהשנה יש לקאבס ליינאפ מאוזן והוא מראה שכשהוא מקבל זריקות נוחות (והוא מקבל בגלל האיומים הגדולים בליינאפ) אז גם הוא מסוגל להעמיס סטיטסטקו כמו רובניסון קאנו ביאנקיז. עם הוא וטריוט ( עוד גיבור שקט השנה) ימשיכו השנה בקצב שלהם אז מבחינה התקפית לפחות אפשר להיות טיפה רגועים.

ההפתעה- אין כאן ספק בכלל. מקלוזר כושל לפיצ'ר פותח שמקבל זימון לאולסטאר. הרבה גבות הורמו כאשר הוכרז בחורף שדמפסטר יעבור מתפקיד הקלוזר לפותח. האמרה הרווחת בין האוהדים היתה שלפחות בתור פותח הוא יהרוס רק 1 מתוך 5 משחקים ולא כל ערב כמו עשה בתור קלוזר. בנתיים העונה הוא הפיצ'ר מספר שתיים שלנו אחרי זמברנו. הוא כמעט בלתי פגיע בריגלי. והוא מצליח לסחוב אינינגים ובתקופה הגרועה הראשונה שעברה על הקבוצה בתחילת חודש יוני הוא היה הסטופר של הקבוצה כש3 פעמים רצופות הוא הביא נצחונות אחרי רצף של 2 הפסדים. קשה לי להאמין שהוא יצליח להחזיק את היכולות המצויינת שלו אחרי פגרת האולסטאר, ואי מחכה כל פתיחה שלו בחשש שהנה מגיעה ההתרקות שלו. אבל בנתיים תודה לאל הוא נתן חצי עונה מדהימה.

ההפתעה2- קרי ווד שעשה את המסול ההפוך. גם עליו כבר כתבתי. וכמו שכבר אמרתי בתחילת השנה לא האמנתי שהוא יחזיק בתפקיד הקלוזר אחרי יוני. חוץ מהמצב הבריאותי הבעייתי שלו, הוא גם נראה בכל השנים האחרונות מפורק מנטלית. כך שפשוט לא האמנתי שהוא יחזיק בעמדת הקלוזר שדורשת בעיקר חוסן מנטלי. ואמנם אחרי פתיחה נוראית בפעם הראשונה שעלה לשחק הוא הצליח להתאושש והיה השנה הקלוזר השני הכי טוב בNL (אחרי לידג מפילי) כשפרט לפישול שלו ביום שבת בסיינט לואיס הוא היה הדבר הכי אמין בקבוצה בחודשיים וחצי האחרנים שבהם נראה שכמעט כל דבר משתבש מבחינת פציעות ויכולת. עם הפיצינג הפותח הבעייתי חייבים חלק אחורי של בולפן אמין בשביל להצליח במרוץ הקשה שיהיה לאורך החלק האחרון של העונה ולכן חייבם את ווד עם אותה יכולת של תחילת השנה.

האכזבה- קשה לבחור מישהו מאכזב בקוצה שמובילה את הבית ונמצאת עם המאזן הכי טוב בליגה. אין בסגל העמוק של הקאבס יותר מדי שחקנים שמשחקים מתחת לרמתם. נכון מארקיז ולילי נעים ביכולת שלהם בין ממש בינוניות להסרחה. אבל לא באמת היתה צפייה למשהו אחר מהם. בליינאפ שלנו אין באמתצ מישהו שלא פוגע- אז מי באמת מאכזב?.

טוב האמת שיש אכזבה אמיתית בקבוצה. הוא כרגע לא בקבוצה אלא נמצא במבה אריזונה ומגיש לקבוצת רוקי שלנו אחרי שהתפרק אפילו בAAA באיווה. ריץ היל מי שהיה אמור להיות המספר 2 שלנו אחרי זמברנו העונה ולעונות הבאות פשוט התפרק סופית בתחילת השנה. אין לו קונטרול בכלל הוא לא מצליח למצוא את הסטרייק זון וכרגע הוא נראה פשוט מגיש גמור שספק גדול אם יגיש עוד אי פעם במייג'רוס. אולי אני פעם אכתוב פוסט מויחד עליו אבל מה שקרה לו השנה הוא פשוט סיפור טרגי (כרגע הקאבס גם מינו לו פסיכולוג שנמצא איתו בשיקום) שרק העונה המצויינת של הקאבס עד עכשיו הצליחה להעלים. כולי תקווה שהוא יצליח ליישר את הברגים בראש ויחזור לקבוצה כי מדובר בפיצ'ר שיש לו פוטנצייאל להיות מספר 2 מצויין עם קוורבאל עצבני שמזכיר את השנים הטובות של בארי זיטו (כרגע הוא פשוט נראה כמו ברי זיטו כיום).

השחקן החשוב לחצי השני של העונה- ישה הרבה שחקנים חשובים שכרגע מצבם לא ברור והם ישפיעו על המשך העונה שלנו. זמברנו נראה טוב בפתיחה שלו בסיינט לואיס ביום שישי אבל פציעה שלו תגמור לנו את העונה. סוריאנו צפוי לחזור שבוע הבא אחרי חודש וחצי וצריך אותו חזק בלידאוף בשביל להחזיר את האיזון ללינאף לנו ולהחזיר את פוקודמוי ל5 כמו בתחילת העונה. אבל השחקן שלדעתי הכי חשוב לקבוצה הוא לא פצוע (לפחות לא משהו שידוע עליו) אבל יש לו תנודות חזקות ביכולת בחודשיים האחרונים ואנחנו חייבם אותו בכושר של תחילת העונה בשביל לעשות משהו באוקטובר.

קצת מוזר להגיד שהעתיד של העונה של מועדון עם פיירול של כמעט 120 מילון דולר, ושמחשקים בו שחקנים כמו סוריאנו וזמברנו שמקבלים כמעט 20 מיליון לעונה, ורמירז ודרק לי שמקבלים 13 שהחשקן הכי חשוב הוא רליוור שמרוויח בסה"כ 400,000 דולר העונה, אבל קרלוס מארמול הוא פשוט כזה. והחודש הנוראי שעבר עליו לאחרונה הוא אחת הסיבות העיקריות לחודש הקשה שעבר על הקאבס.

מאמרול היה הרליוור הכי טוב בביסבול בחודשיים הראשונים של העונה (חוץ מK ROD) הוא החזיק ERA של פחות מ2 וממוצע של 1.5 סטרייקאאוטים לאינינג, וביחד עם ווד גרם לזה שלקאבס יהיה את הבולפן הכי טוב בNL באותה תקופה. כל אותה תקופה התחנתתי כאן בפני לו פינאלה שיפסיק לטחון לו את היד ללא הועיל ואני לא יודע אם זאת הסיבה אבל בחודש האחרון מאמרלו התפרק. ב7 יציאות רצופות הוא פשוט חטף בראש; הוא לא הצליח לזרוק את הסליידר הקטלני שלו לסטרייקאאוטים וחובטים התחילו לחכות לפסאטבול שלו ולהעיף אותו להומראנים. הERA שלו התקרב כבר ל4 והוא נראה גמור עד שאפילו איבד את עמדת הסטאפ לבוב האוורי. שבוע שעבר פינאלה החליט להוריד קצת את הקצב שלו ולתת לו לעבוד על הזריקה שלו ובסופ"ש האחרון הוא פעמיים רצוף התמודד בהצלחה עם לב הליינאפ של סיינט לואיס עם שני אינינגים נקיים. חייבים לקוות שהפיצ'ר הצעיר יחזיר לעצמו את הבטחון וימצא מחדש את השליטה בסליידר שלו על מנת שהבולפן שלנו יצליח להתייצב מחדש. וביחד עם ווד, קוטס והאוורי יחזור להיות היתרון שלנועל שאר המתמודדות בבית (ואחרי הטרייד על סבסתייה הבולפן הוא כרגע הנקודה החלשה היחדיה במילווקי- הם מפחידים מאוד מכל שאר הבחינות).

כמה נצחונות הקאבס צריכים בשביל להגיע לפלייאוף? משהו לא מתחשב בנו והפך את הNL מרכז לבית הכי חזק בליגה שכרגע 3 הקבוצות עם המאזן הכי טוב בליגה מצאות בו. זה אומר שהפלייאוף רחוק מלהיות מובטח אבל גם אומר שכמעט בטוח שהווילד קארד יגיע מהבית שלנו. להערכתי יהיה במעל 90 נצחונות בשביל להגיע לווילד קארד. ולכן אנחנו נצטרך בערך 40 נצחונות מ72 המשחקים שנותרו לנו. בשביל זה חייבים פיצ'ר מספר 2 טוב. כמה שאני לא מתלהב מלעשות טריידים עם בילי בין על פיצ'רים פותחים מאוקלנד עושה רושם שאין בררה. צריכים את דני הארן, בדארד או בורנט בקבוצה בשביל להתמודד עם מילווקי וסיינט לואיס.

LETS GO CUBS