It's good to be home

והנה תיעוד(בערך) של מה שהלך בריגלי אתמול באינינג הרביעי:

עננים שחורים(3 שנים אחורה)

בסוף שנת 2003 הייתה אופטימיות בצד הצפוני של שיקאגו. אמנם אחרי פיאסקו בארטמן הקבוצה לא הגיע לוורלד סירייס, אבל עם ווד ופריור בתחילת הרוטצייה(ומאחוריהם מדוקס וזמברנו), ועם סמי סוסה ,שאז היה עדיין סלאמין סמי, היה נראה שאוטוטו הקללה מוסרת. ואז הגיעה 2004.
ווד ופריור נפצעו אחד אחרי השני, "סלאמין סמי" הפך ל"קורק באט" סוסה. והקבוצה שהתדרדרה לבינוניות בלי יכולת להתקרב בכלל לקרדינלס. זה לא הפריע לאוהדים ולהנהלה היה ברור ש"אוטוטו כשווד ופריור יחזרו מהפציעות- אנחנו קורעים את הליגה!". רק שזה לא קרה.
ב2005 התחלנו את העונה עם ריצה יפה דרק לי שהגיע מפלורידה היה עד אמצע העונה בדרכו לטריפל קראון, ואפילו הובלנו את הבית לפני סיינט לואיס עד יוני. אלא שאז לי קצת נרגע ווד ופריור נכנסו ויצאו מהDL והקאבס הצליחו לאבד בחודש האחרון את היתרון בווילד קארד ליוסטון ולפספס את הפלייאוף בסוף שבוע האחרון של העונה.
השבוע, איפהשהו בין הידיעה על הפציעה של זמברנו(כרגע לשמחתי הידיעות הן שהוא לא יפסיד יותר משבועיים- אבל אי אפשר לדעת), להופעה הכי גרועה של מארמול כל העונה (4 ER בלי אאוט אחד- שהוביל לאיניניג שביעי של 7 ריצות שהפסיד לנו את הסדרה בטמפה בסוויפ) הרגשתי קצת כמו ב2005. כן למרות שאנחנו במקום הראשון יש לי הרגשה שזה משקר. לא התחזקנו בפיצינג בכלל משנה שעברה, ואי אפשר יהיה להמשיך לעבוד על כולם. מילווקי באמת קבוצה נחמדה, איכשהו כל מיני פיצ'רים צעירים בסיינט לואיס מראים פוטנציאל, ואנקיל יוצר עם פוחלוס שילוב 3-4 קטלני. ולי לא טוב.
סוריאנו נפצע בשבוע שעבר ולא יחזור לפני האולסטאר(ומי יודע איך יחזור), זה בלגן לנו את הליינאפ. פתאום ריד ג'ונסון חובט ראשון, ואז פתאום פוקודומי, וטריוט חובט בכלל שמיני. ולכן מאז הפציעה ההתקפה הורידה את התפוקה. פתאום ריד ג'ונסון ואדמונדס סוחבים פציעות קטנות. ודרק לי ורמירז לא מספיק יציבים. פעם ראשונה העונה שחטפנו סוויפ בסדרה.
הכל נראה רע. אבל דווקא כשחזרתי אתמול בלילה מצפייה במשחק המשמים(למרות הסיום המדהים) של הנבחרת של מירו בן שמעון התרגשתי מאוד לראות את רמירז חובט לווק אוף על הוויט סוקס. בכל זאת הגעתי ממקום שבו נהוג לשיר "הדרבי הוא מעל הכל". ומי יודע ניצחונות בשתי הסדרות מול הוויט סוקס בשבוע הקרוב יכול להביא לנו מספיק אדרנלין לפחות עד פגרת האולסטאר. ואז אני מקווה שיגיע טרייד שיתן לנו את מה שצריך בשביל להגיע לפלייאוף ולהתמודד שם.

ידיעה מעודדת לסיום. אי ג'יי בורנט כנראה בדרך לקאבס. הוא התראיין לפני שבוע ואמר שהוא ישמח להגיע לקאבס, כששאלו אותו בקשר לטרייד אפשרי. התקשורת שם עשתה לו באלגן (כמה שאפשר לקרוא לזה ככה- בכל זאת מדובר בקנדה) והוא במקום לקחת את דבריו בחזרה אמר שהוא לא מתנצל ומת לשחק בקאבס. עכשיו התקשורת והאוהדים שם באמת קצת עצבניים. ועם כל הבאלגן בטורונטו עושה רושם שתוך כמה שבועות הוא יהיה בקאבס. במידה וקרליטו בריא, בורנט הוא בדיוק המספר 2 שאנחנו צריכים לידו. אני סוגר על זה שהוא יחקה את מה שבקט עשה בבוסטון.

לסיום כדי להזכיר שהדרבי הוא מעל הכל. קטע וידאו מקטטת יציע שהתרחשה בסדרת האינטרליג שנה שעברה במגרש של הוייט סוקס. למי שלא מבין מדובר במקומות שכרטיס אליהם למשחק כזה עולה יותר מ100 דולר.

עדכון יורו!

אחרי מפח הנפש ביום שבת שבו תקוותנו שהטורקים יראו לאירופאים מה זה לא להכניס 65 מיליון מוסלמים לאיחוד נגוזו.

הוחלט לעמוד מאחוריי צרפת ללא סייג. והרי הנימוקים:
>

חשוב לזכור שהשחקן היחיד בצרפת שהוא לא אפריקאי הוא ממש מכוער

אם האוכל בא התיאבון(עדכון קאבס 6/6)

בתחילת השבוע אחרי שהקאבס השלימו סוויפ ביתי על הרוקיס בכל מקום נכתב שזאת הפעם הראשונה שהקבוצה נכנסת לחודש יוני עם המאזן הכי טוב במייג'ורס מאז 1908. בכל דירוגי הכוח בכל האתרים הקבוצה נמצאת השבוע במקום הראשון. ובסה"כ המצב לא יכול להיות יותר טוב. נכון?
אז זהו שלא. אני אפילו ארחיק ואומר שהשבוע האחרון שכנע אותי שבלי חיזוק הקבוצה השנה פשוט לא מספיק טובה בשביל להגיע לאליפות וגם המקום בפלייאוף רחוק מלהיות מובטח, וזה לא רק מכיוון שסיינט לואיס נשארת צמודה אלינו ושהחודש מילווקי התחילה להתחמם.
הבעיה היא מאוד פשוטה, והיא הייתה ידועה עוד משנה שעברה ופשוט הפתיחה המצוינת של הקבוצה גרמה לכולם להתעלם ממנה (טוב לא לכולם) אין לנו פיצינג מספיק טוב בשביל להיות קבוצה שמתמודדת על האליפות. בניגוד לשנים האחרונות הכוונה היא הפעם לא לבולפן שלנו שהשנה הוא מהטובים בNL (למרות שגם זה ישתנה אם לא יעשו משהו- תכף תבינו) אלא פשוט לרוטצייה שלנו שפרט לזמברנו אפשר לקרוא לה במקרה הטוב בינונית.
בדיוק לפני שהתחלנו את רצף ניצחונות הבית הקבוצה הפסידה 2 משחקים רצופים באקסטרה אינינגס בפיטסבורג. הניצחונות האלה היו מתסכלים מאוד לא רק בגלל העובדה שהפסדנו סידרה לפיטסבורג (אני לוקח את האחריות על הניחוס), והצורה שהפסדנו (איבוד יתרון, פעם בגלל ארור של סוריאנו במה שיכל להיות האאוט האחרון של המשחק, ושבירת שמירה במשחק השני) אלא בגלל ששני המשחקים האלה שרפו לנו לחלוטין את כל הבולפן. קרליטו שעלה לשחק יום אחרי זה עשה מה שמי שאמור להוביל את הרוטציה צריך לעשות ומשך משחק עד השמיני למרות שלא הבריק אבל זה עלה לו ב130 זריקות. העניין שמאז לכל אורך מסע הניצחונות הזה לפני שבועיים אף פיצ'ר פותח שלנו לא הצליח לסיים 6 איניניגים. העובדה הזאת גם גרמה לכך שלא היו ממש משחקים שהיו בלואאוטס מה שהוביל לזה שפיצ'רים העיקריים של הבולפן פשוט נטחנו לחלוטין בשבועיים האחרונים וזה לא שהם נחו יותר מדי קודם.
העניין הזה מתחיל להראות גם את אותותיו עליהם. מארמול שהיה פשוט בלתי פגיע (הרליוור עם כמות הסטרייקאאוטים הכי גדולה בליגה, שבשלב מסויים החזיק בERA בסביבות 1) התחיל לחטוף קצת. אי אפשר להאשים אותו נכון להיום הוא זרק השנה כבר 38.1 אינינגים כמות לא הגיונית בכלל לרליוולר בשלב כזה של העונה, היא עוד יותר לא הגיונית בהתחשב שכל שנה שעברה הוא זרק 75. קרי ווד שדווקא בניגוד למארמול לא מראה עדיין סימני חולשה זרק גם כבר מעל ל33 אינינגים, בהתחשב בהיסטוריית הפציעות שלו זה גם לא נתון מעודד. למרות שהבולפן קיבל חיזוק מסויים שבוע שעבר שניל קוטס חזר מפציעה, זה די ברור שהם לא יעמדו בעומס לאורך העונה, וגם אם כן הם יגיעו סחוטים לחלוטין לפלייאוף.
הפתרון לבעיה הוא לא בהבאת עוד זרוע לבולפן משתי סיבות; דבר ראשון כמעט אף פעם אין רילברים טובים בטרייד דדליין ותמיד משלמים בשביל הרליברים הבינוניים יותר מדי. דבר שני הבולפן שלנו הוא דווקא בסדר השנה. ובכל מקרה גם הוספה של עוד תותח לבולפן לא יגרום לקבוצה שהמגיש מספר 2 ברוטציה שלה הוא טד לילי להיות מועמדת לאליפות. ולכן הפתרון היחיד הוא הבאת פיצ'ר מספר 2 מוכח שגם יוכל לאכול אינינגים במהלך החצי השני של העונה וגם יהווה ביחד עם זמברנו קומבינציית 1-2 מאיימת בשביל הפלייאוף, כי אם לילי במספר 2 לא נגיע רחוק שם.
מהסתכלות זריזה על רשימת הפרי אייג'נטס הלא חתומים לשנה הבאה. היבול נראה דל והשם היחידי שמתאים הוא סיסי סבאסטייה מקליבלנד. למזלנו הוא כרגע לא חותם שם על הארכת חוזה וגם עושה רושם שקליבלנד השנה לא הולכים לשום מקום(הולכים חזק מאוד עם דטרוייט על תואר הקבוצה האנדראצ'יברית של השנה) ככה שיש סיכוי לא רע שהוא יהיה זמין לטרייד ביולי, במקרה כזה הנדרי חייב לעשות הכל בשביל להביא אותו.

לא אכפת לי לרוקן את הפארם ולשלם יותר מדי בשביל להביא פיצ'ר מוכח לחצי שנה. ההתקפה שלנו היא הכי טובה בליגה כרגע( או לפחות אחת מה3). המאזן שלנו מאפשר לנו לנצח רק 50% מהמשחקים שנותרו ועדיין להגיע לפלייאוף,כמו שנאמר הפעם האחרונה שהקבוצה הייתה במקום הראשון בתחילת יוני הייתה לפני 100 שנה ובשביל לקבל סיכוי רציני לאליפות לא אכפת לי להמר על העתיד. החודש האחרון רק גרם למה שנראה בדיחה באפריל להיות מציאותי ועם האוכל בא התיאבון.

ספיישל יום ירושליים

העולם מושלם, האנשים רעים
זוהי עיר משעממת, עיר משעממת
אפשר לצפות את השמש, להעלם באש

אני לא יודע אם פישוף כתב את הציטוט למעלה כשהוא גר עוד בירושלים או שזה היה אחרי המעבר לתל אביב, פעם הוא היה נראה לי הולם את תל אביב, היום ירושלים נראת לי יותר הולמת (ויש לי מכר שטוען שחיפה היא העיר המשעממת האולטימטיבית). בכל מקרה פישוף ברח מירושלים לתל אביב, ואחרי כמה שנים ברח ממנה ללונדון. אז למה אני עושה את הדרך ההפוכה?(ועוד בלי החלק של לונדון).

טוב הגיע הזמן להודות בכך בפומבי. באוקטובר הקרוב אני אארוז את חפציי ואעתיק את מגוריי מככר מסריק ואעבור לגור בבירתנו הנצחית. כבר כמעט חצי שנה שאני מודע לעובדה זו מאז קיבלתי את ההחלטה שאני אעביר את השנים הקרובות בעין כרם, ואכן אחרי תקופת עיכול קצרה התחלתי מיד לעבוד על עצמי בצורה אינטנסיבית ע"מ לצרוב תודעתית (אם זה עבד לצה"ל כל כך טוב בשטחים אין סיבה שזה לא יעבוד עלי ברמה האינדיבידואלית) את העובדה שירושלים לא כל כך גרועה, והמעבר הוא לא כל כך רע מבחינתי. גם העובדה שהשנה אני מגיע רק יום בשבוע לירושלים פעם מבלא לי זמן איכות בבית חולים זה או בקמפוס אוניברסיטאי אחר גרמה לי לחשוב שאני אוכל להסתגל למים הקרים אט אט ויעשו את קליטתי בהר קלה יותר.
חבריי מיד נרתמו למאמץ; "הירושלמים הם מספר 1! זה ידוע שהירושלמים הם הרבה יותר טובים מהתל אביבים" אמרו לי מכריי, "אתה גם ככה טוען שרוב המקומות בעיר הזאת מגעילים, בירושלים יש וויב מגניב, תשאל את **** הוא ירושלמי, הוא יספר לך על כל המקומות הטובים שיש שם" הם זרקו את הקלף המנצח כאילו שלא כל הירושלמים שהם מכירים גרים בין הכרם לפלורנטין.
אבל ללא ספק צריבה תודעתית עובדת. לאט לאט התחלתי להשלים עם גורלי ועם המעבר. במילא החלטתי שהפעם אני משקיע בלימודים ולא יהיה לי זמן לבלות וגם ככה המקום הכמעט יחידי שאני והולך אליו זה ה"הודנא" וההודנא הרי זה מקום של ירושלמים, אז בטוח אני אמצא איזה מקום אחד לבלות בו את מעט שעות הפנאי שלי. ובכל מקרה אם החלטתי שאני רוצה להיות רופא זאת בעיה שלי, ובאמת ירושלים זאת הבעיה הקטנה בהחלטה. אין מה להגיד כבר השתכנעתי שירושלים היא לא מקום רע. ואז הגיע יום ראשון שעבר.

הייתי צריך להיות בעין כרם בשעה 12 בצהריים הפעם לא יכולתי לקחת רכב מהוריי והייתי צריך לעשות את דרך החטטים באוטובוסים. יצאתי חדור אמונה מביתי אל עבר קו 18 בדרכי לרכבת ארלוזרוב, עד כאן הכל הלך חלק. עוד בלילה הקודם הבעתי פליאה על כך שאין אוטובוס ממחלף הראל לעין כרם (הלכה האופציה להמשיך לגור בתל אביב בשנים הבאות) ועל כן חובה עלי לעבור בתחנה המרכזית של ירושלים, רק בשעה 11 הבנתי את המשמעות האמתית של העובדה הזאת.
תמיד שרוצים לתמצת משהו אומרים שהתמונה שלו מופיעה ליד ערך מסוים באנציקלופדיה, אמנם הרבה מזמן לא פתחתי אחת כזאת, אבל לא זכור לי שיש שם תמונות. בכלל מקרה אני לא יודע אם יש ערך כזה או שזה מופיע בספר אבל אני ראיתי את גיהינום ביום ראשון שבוע שעבר- והוא מופיע במפות כ"תחנה מרכזית ירושלים". אין שום אופן שבו אני אוכל להעביר את החוויה במילים. החל מהפקק בכניסה לתחנה בגלל איזה אוטו מסחרי שפרק תפילין וחסם את הכניסה לתחנה לעשרה אוטובוסים, דרך העובדה שהיא אפשר לצאת ישר מהתחנה ויש צורך להיכנס למבנה ולעמוד בדרך בתור ענקי במגנומטרים (הרי בגלל הפקק הגיעו 10 אוטובוסים בבת אחת) שבדרך כל מיני ש"סניקים מראים שדרך ארץ לא קודמת לתורה ודוחפים את כל מה שלידם (אולי הם ממהרים לעבודה?), ועד העובדה שהתחנה משולטת כרמה שתעליב אפילו את התחנה בתל אביב (שתודה לאל לא ביקרתי בה מאז שחרורי מצבא הכיבוש) כך שלקח לי כמה דקות למצוא את המקום של האוטובוסים העירוניים (הם כמובן מחוץ לתחנה).
נוסיף על זה שכמה שיש לי טענות למונופול "דן" (ויש לי מספיק בשביל סדרת פוסטים) התחבורה הציבורית בירושלים גרועה פי כמה, ואת העובדה המצערת שמהתבוננות על ה עוברים ושבים פשוט אין בירושלים אנשים נורמאלים, ואם יש הם מתחבאים ממש טוב (לא מאשים אותם- ממש מגעיל בחוץ) כדי להרוס את כל מה שבניתי בעמל רב במשך חצי שנה בשעתיים בלבד, ולשלוח אותי אחורה בחמשת השלבים בחזרה להדחקה- אולי שנה הבאה אני לא אלמד ביום ראשון.

טוב אף אחד לא אמר שלימודי רפואה יהיו קלים. יום ירושלים שמח.

יותר גדול מגודזילה

ב2002 הידקי מטסוי, אז שחקן ה"יומורי ג'יאנטס", היה בדרכו לטריפל קראון בליגה היפנית. בחודש האחרון של העונה עקף אותו קוסקיי פוקדומי מקבוצת "קונישי דראגונס" באחוזי החבטה ומנע ממנו את ההישג. בסוף אותה עונה עזב "גודזילה" את יפן וחתם בניו יורק יאנקיס. פוקודומי המשיך לשחק ביפן זכה בתואר הMVP של הליגה ב2006 ועזר לקבוצותו לזכות באליפות ב2007. בסוף שנה זו הסתיים חוזהו של פוקודומי בקבוצותו והוא הצהיר שהוא מעוניין לשחק בארה"ב.
הדיווחים עליו בתקשורת האמריקנית במהלך החורף נעו בין טענה שהוא שילוב של איצ'רו למטסוי לבין כאלה שטענו שהוא בסה"כ יוכל להיות אאוטפילדר בינוני ברמת המייג'ור ליג- "קרלוס בלטרן לעניים". אחרי פוקודמי חיזרו מספר קבוצות בינהן הסן פרנסיסקו ג'יאנטס, טקסס ריינג'רס,סן דייגו פאדרס והשיקאגו וויט סוקס. בסוף דצמבר חתם פוקודומי בקאבס לחוזה ל4 שנים בשווי של 48 מיליון דולר, למרות שע"פ הדיווחים קבוצות אחרות הציעו לו חוזה יותר גדול. הסיבה שבגללה פוקדומי החליט לשחק בקאבס היתה לטענתו הרצון שלו להיות השחקן היפני הראשון בארגון והעובדה שהוא רוצה להוביל קבוצה עם מסורת ארוכה כמו של הקאבס להישגים.

עברו כבר חודשיים מהעונה והקאבס כרגע עם המאזן הכי טוב בליגה(36-21 אחרי הניצחון היום על קולורדו) ונמצאים בראש הבית הרבה בזכות פוקודמי (למרות שהיום היה לו אולי את המשחק הכי גרוע שלו בקריירה הקצרה שלו בקאבס). השינוי שהוא הביא לקבוצה הוא לא פחות ממדהים(הוא השחקן היחידי שהוחתם בפגרה), והוא אחת הסיבות לכך שהקאבס הפכו לקבוצה חזקה שתגיע (אם וכאשר) לפלייאוף כפייבוריטית מבית חזק, ולא כמו שנה שעברה כקבוצה שהגיע רק עקב הבית החלש שלה ובפלייאוף הודחה בקלות.

ויש לכך 2 סיבות:1. פוקודומי הוא שחקן מצויין. הוא יודע לחבוט טוב, למרות שהציפיות ממנו ל30 הומרים בשנה הם מוגזמות, יש לו עין מצויינת והוא מאוד סבלני על הצלחת, ונוסף על כך הוא שחקן הגנה מצויין בRF בעל זרוע חזקה וטווח מצויין, שנראה שבעתיד יאסוף מספר גולד גאלב בעמדה.

2. הוא מחזק את הקאבס בדיוק בשתי הנקודות שהיו הכי בעיתיות בשנה האחרונה. הוא שמאלי, והוא לוקח הליכות.

עם הגעתו של סוריאנו שנה שעברה הקאבס יצרו ליין אפ עם שלושה חובטים מצויינים- סוריאנו, לי ורמירז. הבעייה היתה שהם כולם ימנים. דבר זה גרם לבעיות מול פיצרים שמאליים ויצר חוסר איזון סליין אפ מכיוון שלא היה חובט שמאלי (הבכיר ביותר היה קליף פלויד) בכל ה6 הראשונים. הקאבס ידעו בפגרה שהדבר שהם הכי צריכים התקפתית הוא לפחת חובט שמאלי טוב אחד(ועדיף שניים). ההגעה של פוקודומי פתרה את הבעייה הזאת (וכרגע אפילו לא מורגשת העובדה שהטרייד עם בולטימור על בריאן רוברטס השמאלי נפל) אבל זה אפילו לא השינוי המדהים באמת שקרה השנה.

רבות נכתב שנה שעברה על ההחלטה לתת לסוריאנו את עמדת הליד אוף בליין אפ של הקאבס. אני לא רוצה להכנס להחלטה (ששנה שעברה חשבתי שהיא טעות) אבל ברור גם למצדדים בהחלטה שמה שהיא הביאה שנה שעברה היא לעובדה שהקאבס היו הקבוצה הכי פחות סבלנית על הצלחת ושהחובטים שלנו נפנפו במחבט לעבר כל מה שנזרק לעברם (ליתר דיוק ל47% מהזריקות) דבר שהביא שכמות ההולכות שהם סחטו היתה קטנה וכמות הסטרייקאאוטים היתה ענקית. השנה הקאבס הם הקבוצה שלוחקת הכי הרבה הולכות בNL. ורוב השינוי הזה נזקף לפוקודומי, אפילו סוריאנו כבר לא מנפנף את המחבט שלו לכל מה שהוא רואה.

עם ההגעה של פוקודמוי, והעלייה של הקאצ'ר סוטו לקבוצה הבוגרת נוצר בשיקגו ליינאפ שהוא מסוכן לכל האורך ובו גם החובטים 5-6-7 (פוקודמוי-סוטו-דה רוסה) הם סכנה רצינית לפיצ'ר ממול. בניגוד לשנה שעברה שמעבר למספר 4 (רמירז) היה חור ענקי בליינאפ שבו חבטו שחקנים כמו פלוייד, ז'ק ג'ונס וקנדל. כרגע לקאבס יש ליינאפ מאוזן שבו כל יום מישהו אחר מתעלה על עצמו ומכניס את הראנס וזו סיבה לאופטימויות.

אחרי הספרינג טריינינג המוצלח של פוקודומי לו פינאלה אמר שהוא מצפה ממנו אחרי שהוא יסתגל לליגה לתפוקה שתתקרב לזו של מטסוי. אני חושב שפוקודומי כבר הסתגל ובהחלט אפשר לצפות ממנו לתפוקה דומה לשל מצסוי (גם אם לא לאותה כמות הומראנס). מצסוי הגיע בעונה הראשונה שלו עם היאנקיז לוורלד סירייס (היו פוגשים את הקאבס אילולי בארטמן). אני מסתפק בזה שהוא יגיע להישג דומה, אני לא צריך יותר (למרות שזה יהיה נחמד).