בסוף שנת 2003 הייתה אופטימיות בצד הצפוני של שיקאגו. אמנם אחרי פיאסקו בארטמן הקבוצה לא הגיע לוורלד סירייס, אבל עם ווד ופריור בתחילת הרוטצייה(ומאחוריהם מדוקס וזמברנו), ועם סמי סוסה ,שאז היה עדיין סלאמין סמי, היה נראה שאוטוטו הקללה מוסרת. ואז הגיעה 2004.
ווד ופריור נפצעו אחד אחרי השני, "סלאמין סמי" הפך ל"קורק באט" סוסה. והקבוצה שהתדרדרה לבינוניות בלי יכולת להתקרב בכלל לקרדינלס. זה לא הפריע לאוהדים ולהנהלה היה ברור ש"אוטוטו כשווד ופריור יחזרו מהפציעות- אנחנו קורעים את הליגה!". רק שזה לא קרה.
ב2005 התחלנו את העונה עם ריצה יפה דרק לי שהגיע מפלורידה היה עד אמצע העונה בדרכו לטריפל קראון, ואפילו הובלנו את הבית לפני סיינט לואיס עד יוני. אלא שאז לי קצת נרגע ווד ופריור נכנסו ויצאו מהDL והקאבס הצליחו לאבד בחודש האחרון את היתרון בווילד קארד ליוסטון ולפספס את הפלייאוף בסוף שבוע האחרון של העונה.
השבוע, איפהשהו בין הידיעה על הפציעה של זמברנו(כרגע לשמחתי הידיעות הן שהוא לא יפסיד יותר משבועיים- אבל אי אפשר לדעת), להופעה הכי גרועה של מארמול כל העונה (4 ER בלי אאוט אחד- שהוביל לאיניניג שביעי של 7 ריצות שהפסיד לנו את הסדרה בטמפה בסוויפ) הרגשתי קצת כמו ב2005. כן למרות שאנחנו במקום הראשון יש לי הרגשה שזה משקר. לא התחזקנו בפיצינג בכלל משנה שעברה, ואי אפשר יהיה להמשיך לעבוד על כולם. מילווקי באמת קבוצה נחמדה, איכשהו כל מיני פיצ'רים צעירים בסיינט לואיס מראים פוטנציאל, ואנקיל יוצר עם פוחלוס שילוב 3-4 קטלני. ולי לא טוב.
סוריאנו נפצע בשבוע שעבר ולא יחזור לפני האולסטאר(ומי יודע איך יחזור), זה בלגן לנו את הליינאפ. פתאום ריד ג'ונסון חובט ראשון, ואז פתאום פוקודומי, וטריוט חובט בכלל שמיני. ולכן מאז הפציעה ההתקפה הורידה את התפוקה. פתאום ריד ג'ונסון ואדמונדס סוחבים פציעות קטנות. ודרק לי ורמירז לא מספיק יציבים. פעם ראשונה העונה שחטפנו סוויפ בסדרה.
הכל נראה רע. אבל דווקא כשחזרתי אתמול בלילה מצפייה במשחק המשמים(למרות הסיום המדהים) של הנבחרת של מירו בן שמעון התרגשתי מאוד לראות את רמירז חובט לווק אוף על הוויט סוקס. בכל זאת הגעתי ממקום שבו נהוג לשיר "הדרבי הוא מעל הכל". ומי יודע ניצחונות בשתי הסדרות מול הוויט סוקס בשבוע הקרוב יכול להביא לנו מספיק אדרנלין לפחות עד פגרת האולסטאר. ואז אני מקווה שיגיע טרייד שיתן לנו את מה שצריך בשביל להגיע לפלייאוף ולהתמודד שם.
ידיעה מעודדת לסיום. אי ג'יי בורנט כנראה בדרך לקאבס. הוא התראיין לפני שבוע ואמר שהוא ישמח להגיע לקאבס, כששאלו אותו בקשר לטרייד אפשרי. התקשורת שם עשתה לו באלגן (כמה שאפשר לקרוא לזה ככה- בכל זאת מדובר בקנדה) והוא במקום לקחת את דבריו בחזרה אמר שהוא לא מתנצל ומת לשחק בקאבס. עכשיו התקשורת והאוהדים שם באמת קצת עצבניים. ועם כל הבאלגן בטורונטו עושה רושם שתוך כמה שבועות הוא יהיה בקאבס. במידה וקרליטו בריא, בורנט הוא בדיוק המספר 2 שאנחנו צריכים לידו. אני סוגר על זה שהוא יחקה את מה שבקט עשה בבוסטון.
לסיום כדי להזכיר שהדרבי הוא מעל הכל. קטע וידאו מקטטת יציע שהתרחשה בסדרת האינטרליג שנה שעברה במגרש של הוייט סוקס. למי שלא מבין מדובר במקומות שכרטיס אליהם למשחק כזה עולה יותר מ100 דולר.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה